9 במרץ 2008

הנה באים ימים של גשם

יומני היקר,
היום לא הלכתי לגן וזה היה מאוד עצוב. בעצם הלכתי אבל לא יכולנו להישאר בגן. אני אספר לך למה. בלילה ירד הרבה גשם. אף אחד לא היה בגן ולא היה מי שיתקן את הסביבה של האוהל וכל האוהל נרטב. אפילו הבובה היפה שאני כל כך אוהבת לשחק איתה התמלאה בבוץ. הגננות אמרו לאבא, שהביא אותי, שהיום לא נוכל להישאר ולשחק בגן.
הייתי עצובה מאוד שהיום לא נוכל לשמוע סיפור, ולשחק עם הבובה וחזרתי הבייתה. בבית אין לי משחקים יפים כמו בגן ועזרתי לאמא. הלוואי והיה לנו גן כמו הבית שלנו, בית חזק שלא נכנסים אליו מים ונוכל לשחק בגן גם כשיורד גשם. אמא סיפרה לי שיש ילדים שלומדים בגן כזה. איזה כיף להם.
אימאן

5 במרץ 2008

הדוקטור בא לגן

יומני היקר,
היום קרה לנו משהו שהיה קצת מפחיד בהתחלה, אבל בסוף לא. אחרי ששיחקנו קצת הגיע פתאום הדוקטור. איך ידעתי שזו הדוקטור? כי היא לא מהכפר שלנו והיא לא מדברת בשפה שלנו, כמו הדוקטור שהולכים אליה בירוחם כשאני חולה. חשבתי שהדוקטור הולכת לבדוק אותי ושקרה משהו, אבל היא רק דיברה עם הגננות, ואחר כך היא גם שיחקה איתנו, היא לימדה אותנו כל מיני משחקים חדשים. אחר כך הגיע עוד דוקטור והביא לנו משחקים. הגננת הסבירה לי שזה לא דוקטור אלא אנשים שגרים בירוחם, והם עוזרים לנו בגן. זה היה ממש מפתיע שיש בירוחם גם אנשים שהם לא דוקטור, והם אפילו משחקים איתנו ומביאים לנו כל מיני דברים, אולי כדאי שכל הילדים יכירו אותם וידעו שבירוחם יש הרבה סוגים של אנשים.
אימאן.